החלטה בתיק ס"ע 38460-03-11

בפני בקשת הנתבעת לעיכוב ההליכים בתביעה דנן, נוכח הליך בוררות המתנהל בין הצדדים והסכם בוררות המחייב אותם.

כתב התביעה

1.     לפי כתב התביעה, התובע הינו בעל מניות ודירקטור בנתבעת, יחד עם שניים נוספים. בנוסף, כך טוען התובע, הוא היה עובד הנתבעת (כמו גם שותפיו), אך עבודתו הופסקה בהחלטת שני השותפים האחרים, בחודש מרץ 2009.

2.     הנתבעת הוקמה על ידי שלושת השותפים בשנת 1991, אך לטענת התובע יש לראות את תקופת עבודתו בנתבעת כרצופה משנת 1975, בגין עבודה בחברות קודמות שעובדיהן הועברו בסופו של דבר לנתבעת.

3.     הסעדים המבוקשים בכתב התביעה נובעים מתקופת עבודתו הנטענת של התובע בנתבעת ומסיומה ובכלל זה: שכר עבודה לחודשים 2-3/2009, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, שחרור זכויותיו בקופות גמל, פדיון חופשה שנתית ודמי הבראה.

הבקשה לעיכוב הליכים

4.     בבקשתה, עותרת הנתבעת לעכב את ההליכים בתביעה שבפנינו, נוכח הליך בוררות המתנהל בין הצדדים. לפי הבקשה, תחילתה של הבוררות בתביעה שהגיש התובע בבית המשפט המחוזי (להלן - התביעה הנוספת) כנגד שותפיו וכנגד חברה שהוקמה על ידי שניהם, אשר לטענתו הוקמה על מנת להתחרות בנתבעת ולחסלה. הנתבעת לעיל הינה נתבעת פורמאלית בלבד בתביעה הנוספת, שכן למעשה בחלקה של התביעה מבקש התובע לתבוע את שותפיו בשם הנתבעת (התובע הגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת). התשתית העובדתית בתביעה הנוספת עוסקת בפעולות שותפיו של התובע, אשר לטענתו עולות בין היתר, כדי גזל של הנתבעת ופגיעה בקניינו. עוד טוען שם התובע, כי שותפיו ביצעו פעולות שונות המקפחות אותו, כבעל שליש ממניות הנתבעת.

במסגרת התביעה הנוספת התייחס התובע לכוונתו להגיש תביעה נפרדת בגין זכויותיו כעובד הנתבעת וזו ככל הנראה התביעה שבפנינו.

5.     כעולה מהבקשה ומנספחיה, בהסכמת הצדדים, עוכב הדיון בתביעה הנוספת, לצורך קיום הליך גישור-בוררות והצדדים אכן הפנו את טענותיהם בתביעה הנוספת לבורר. לטענת הנתבעת, במסגרת הבוררות התאפשר לתובע להגיש בפני הבורר כל תביעה נוספת כנגד הנתבעת (נספח 5 לבקשה, פרוטוקול ישיבת הבוררות הראשונה מיום 13.4.10), אלא שתחת זאת בחר התובע להגיש כנגדה ארבע תביעות נוספות בערכאות משפטיות, ולא בפני הבורר. אחת התביעות היא זו המצויה בפנינו ושלוש אחרות הן תביעות כספיות הנובעות ממעמד התובע כשותף ובעלים בנתבעת, אשר הוגשו לבית משפט השלום (נספח 10 לבקשה).

6.     את עילת הבקשה שבפנינו נועצת הנתבעת בראש ובראשונה בכלל בדבר "הליך תלוי ועומד" לפיו אין לנהל הליכים מקבילים המתייחסים לאותה מסכת עובדתית. הנתבעת מפנה לפסיקה הקובעת כי בגדר "הליכים" לצורך זה, יש לראות גם הליך בוררות.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי בתביעתו זו מנסה התובע ליצור לעצמו יתרון על פני שותפיו, שכן התביעה הוגשה תוך ידיעה כי שותפיו לא יפנו בתביעה דומה, אף שלמעשה הנתבעת אינה פעילה כבר משנת 2007.

לבסוף, טוענת הנתבעת שקיים הסכם מחייב בין הצדדים, לפיו על הסכסוך דנא להתברר במסגרת בוררות. בהתאם, מורה סע' 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק הבוררות), על עיכוב ההליכים בבית המשפט.

7.     בתגובתו לבקשה, מתנגד התובע לעיכוב ההליכים בתביעתו. התובע טוען שהנתבעת לא ביקשה להעביר את התביעה להכרעת הבורר, אלא אך לעכב את ההליכים בה, תוך ידיעה שממילא הבורר לא דן בעילותיה.

התובע טוען כי אין לראות בהליך הבוררות משום "הליך תלוי ועומד", שכן אין מדובר בהליכים שעילותיהם דומות, הן בראיית הבסיס העובדתי העומד ביסודן והן בראיית העילות המשפטיות שבבסיסן. ההליך שבפני הבורר לא ייתר את ניהול התביעה דנן ולא יסייע בקידומה. ההכרעות העובדתיות שינתנו שם, לכאן או לכאן, אין בהן כדי לסייע לבירורו היעיל יותר של ההליך דנן.

התובע מוסיף וטוען כי "הסכם הבוררות", לכאורה, אליו מפנה הנתבעת, אינו אלא תקנון הנתבעת, המחייב הליכי בוררות במחלוקות שעילתן בהוראות התקנון. לא זה המקרה שבפנינו, שכן אין בין הסכסוך המונח בפני בית הדין לעבודה ובין תקנון הנתבעת ולא כלום.

לבסוף טוען התובע, כי עילות התביעה שבפנינו נתונות לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. זכויותיו הקוגנטיות, על פי משפט העבודה, אינן יכולות לשמש נושא להסכם בין הצדדים ועל כן, חלה הוראת סע' 3 לחוק הבוררות.

8.     הנתבעת השיבה לתגובת התובע. בתשובתה טענה, כפי שאף טענה בכתב ההגנה, כי אין מדובר כלל ביחסי עובד ומעביד, אלא ביחסי דירקטור ובעל מניות לבין חברה ועל כן זו תביעה המחויבת בבוררות לפי הוראות תקנון הנתבעת.

דיון והכרעה